<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' זכאי שהיה בימי מר עוקבא</h1>
<h2>דף כה:</h2>
ר' זכאי שהיה בימי מר עוקבא ותלמידו של שמואל דגרסי' במס' שבת בפ"ח שרצים הל' אין עושים הילמי [ק"ח ע"ב], שלח ליה ר' זכאי למר עוקבא לישגר לן מר מהנך קילורי דמר שמואל וכו', עד הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קלורין שבעולם. ונראה מפני שרחיצת ידים ורגלים בחמין הנאת הגוף ומאיר העינים, לפיכך עשאוה בערב שבת מצות חובה, דה"ג בפ' במה מדליקין הל' ר' ישמעאל אומר אין מדליקין בעיטרן [כ"ה ע"ב] אמר רב נחמן בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רבו ואמרי לה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר מצוה מאי מצוה דאמר רב יהודא אמר רב כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין ורוחץ בהן פניו ידיו ורגליו וכו', וטיפת צונן שיפה שחרית שאף לשוף בהן הקילור מעולין מכל שאר משקין כדגרסינן בפ' המוציא יין [ע"ח ע"א], מים כדי לשוף בהן את הקילור ומתמה אביי אשיעורא דכיון דשתייתן של מים שכיחי ורפואתו לא שכיחא מאי טעמא אזול רבנן בתר רפואה לחומרא, ומסיק רבא היינו טעמא כדשמואל דאמר שמואל כל שיקייני מסו ומטללי לבר ממיא ששפין בהן הקילור דמסו ולא מטללי הילכך רפואתו שכיח. ונראה כי זה ר' זכאי הוא שהשיב על דברי שמואל כדאיתא ביבמות פ' אלמנה לכהן גדול הל' בת ישראל לכהן ומת והניח מעוברת [ס"ז ע"א] דפליגי ר' יוסי ורבנן אי עובר מאכיל או לא, דאמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' יוסי אבל חכמים אומרים יש לו בנים אוכלים וכו', ומסקנא דשמואל אשמעינן דפליגי רבנן עליה דר' יוסי, ומותיב ר' זכאי ומי פליגי והתניא זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו.
<h2>דף קח:</h2>
ר' זכאי שהיה בימי מר עוקבא ותלמידו של שמואל דגרסי' במס' שבת בפ"ח שרצים הל' אין עושים הילמי, שלח ליה ר' זכאי למר עוקבא לישגר לן מר מהנך קילורי דמר שמואל וכו', עד הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קלורין שבעולם. ונראה מפני שרחיצת ידים ורגלים בחמין הנאת הגוף ומאיר העינים, לפיכך עשאוה בערב שבת מצות חובה, דה"ג בפ' במה מדליקין הל' ר' ישמעאל אומר אין מדליקין בעיטרן [כ"ה ע"ב] אמר רב נחמן בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רבו ואמרי לה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר מצוה מאי מצוה דאמר רב יהודא אמר רב כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין ורוחץ בהן פניו ידיו ורגליו וכו', וטיפת צונן שיפה שחרית שאף לשוף בהן הקילור מעולין מכל שאר משקין כדגרסינן בפ' המוציא יין [ע"ח ע"א], מים כדי לשוף בהן את הקילור ומתמה אביי אשיעורא דכיון דשתייתן של מים שכיחי ורפואתו לא שכיחא מאי טעמא אזול רבנן בתר רפואה לחומרא, ומסיק רבא היינו טעמא כדשמואל דאמר שמואל כל שיקייני מסו ומטללי לבר ממיא ששפין בהן הקילור דמסו ולא מטללי הילכך רפואתו שכיח. ונראה כי זה ר' זכאי הוא שהשיב על דברי שמואל כדאיתא ביבמות פ' אלמנה לכהן גדול הל' בת ישראל לכהן ומת והניח מעוברת [ס"ז ע"א] דפליגי ר' יוסי ורבנן אי עובר מאכיל או לא, דאמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' יוסי אבל חכמים אומרים יש לו בנים אוכלים וכו', ומסקנא דשמואל אשמעינן דפליגי רבנן עליה דר' יוסי, ומותיב ר' זכאי ומי פליגי והתניא זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו.
